"תחושת בטן" - מאמר בנושא צילום הריון

קטעים ממאמר שנכתב על ידי טובית נייזר
ליידי גלובס - גליון ינואר 2008

כתבה בנושא צילום הריון בשיתוף פרפרים בבטן 

אלבומי הריון מככבים באחרונה ברשימת ה"חובה" של אימהות לעתיד לא פחות מהחדר החדש לתינוק. ארבע צלמות וארבע מצטלמות מספרות על תיעוד שיא הנשיות.

16 שנה אחרי הצילום ההריוני והסנסציוני של דמי מור על שער ה"ואניטי פייר", עושה זאת החודש כריסטינה אגילרה על שער ה"מארי קלייר". באמצע היו עוד כוכבות רבות שהתקנאו ורצו גם: סינדי קרופורד הראתה את הבטן על השער של "W", בריטני ספירס עשתה אותו דבר על שער ה"הארפר'ס בזאר" ועל השער של "Q".

אצלנו הטרנד הזה תפס פחות על השערים ויותר מאחורי הקלעים: בעולם הצילום נולדה נישה חדשה של צילום הריון, וחשיפת הבטן בסטודיו מקצועי הפכה כמעט למאסט. נשים רבות מייצרות לעצמן אלבום ראשון עוד לפני שהתינוק נולד, חלקו מורכב מתמונות חושפניות למדי. אין להן בעיה להשקיע בו 600-1100 שקל, אולם כאשר שואלים אותן על ההנאה שבדוגמנות הן מעדיפות לדבר על היכולת לקבל את עצמן והשינויים שחלים בגופן.

"פעם היינו הולכות עם אוהלים, והיום מקובל ללכת עם חולצות שנדבקות לבטן. תראי את ריטה או את אחינועם ניני, שהצטלמו בהופעות עם בטן חשופה לגמרי. החברה מקבלת יותר את המיניות והנשיות של האישה, ולכן גם את הצילומים".

למה נשים רוצות להצטלם??
"אני חושבת שיש כאן התחברות לנשיות. הריון הוא שיא הנשיות ויש כאן סוג של גאווה. אפילו מבחינה אבולוציונית זה שיא – זו השלמה עם התפקיד הנשי שלנו. הצילום נובע מהצורך לשמר את התקופה כמשהו טוב ולא טראומטי".

"הרבה נשים גם לא זוכרות מה חוו בתקופת ההריון, יש נתק, והתיעוד עוזר להתחבר ולחבר אחר כך את הילדים. גם הקבלה של הילד לא תמיד טבעית. יש נשים שמרגישות אשמות על כך שהן לא מתחברות למה שיש בבטן. במקרים כאלו התמונות מאפשרות הסתכלות אובייקטיבית. אני מסתכלת על עצמי מבחוץ ורואה את הפן הנשי האימהי, יש שם ילד בפנים, ואני לא סתם שמנה".

...

"קשה להוריד את הבגדים"

הצלמת. אחרי תואר ראשון במשפטים נסעה ענת קלפוס עם בעלה לארצות הברית כדי להמשיך בלימודי תואר שני, ובמקביל התעסקה הרבה בצילום. אחרי הלימודים עברו השניים לאזור ניו-יורק, שם היא עבדה כעורכת דין ופתחה סטודיו לצילום. "התחלתי בצילום ארועים, ובהשראת הריון של חברה גיליתי את צילום הריון והילדים", היא מספרת.

ביולי 2007 המשפחה חזרה לארץ, לפני ארבעה חודשים פתחה ענת קלפוס את הסטודיו פרפרים בבטן. "קהל המצטלמות מגוון מאוד, וכולל גם נשים דתיות. הישראליות באופן טבעי חוגגות את הנשיות שלהן בלי להיות סגורות או יותר מדי מוחצנות. משהו בטבעיות שלהן מאוד מושך".

התמונה. "התמונה היא חלון הצצה לאינטימיות שבינו לבינה, לשיתוף, לרוך ולאהבה שמביאה חיים לעולם", אומרת ענת קלפוס. "האופן שבו הם נופלים זה על זו נותן את התחושה שהם אחד, אך בעצם הם שלושה. מההיכרות הראשונית שלי איתם ראיתי שהם מאוד מחוברים ומשלימים זה את זו, ולכן ביקשתי מהם שישבו על הברכיים ויפלו זה לזרועותיה של זו. בשיתוף איתם פיסלתי את ההעמדה, שהתלבשה עליהם כמו כפפה".

המצולמת. הדר אביאל, בת 31, הריון ראשון, מנהלת חדר כושר. "הריון זה תקופה שמרגישים בה לא כל כך טוב עם הגוף, תקופה שמאוד קשה להוריד את הבגדים. רציתי לזכור אותה כיפה, הצילום עזר לי בזה – וזו לא משימה קלה. היתה לי כימייה מצויינת עם ענת, והרבה קרדיט מגיע לה. היה כיף ותענוג, הרגשתי כמו דוגמנית. את התמונה שכאן אני מגדילה לחדר השינה היא גם מאוד רומנטית, גם מסמלת את הזוגיות שבתוך ההריון, וגם הבעות הפנים שלנו נורא נכונות ומביעות את מה שהרגשנו".